אורלי גוטמן
 הקליניקה  |  שובר הנחה  |  שאל את אורלי  |  מן העיתונות  |  סרטונים  |  טיפים  

 

אוסטיאופורוזיס 

אוסטיאופורוזיס באופן מילולי פירושו "עצם נקבובית". זוהי מחלת עצמות הנגרמת ע"י ירידה מואצת של כמות רקמת העצם בשלד.התהליך  של התפוררות העצם, נקרא בטעות "מחלת בריחת סידן".  POROSIS = ספוגי – בחתך העצם נראים חללים רבים, אוסטאו = עצם.
מהלך המחלה כולל ירידה במסת העצם ושינוי במבנה המיקרוסקופי שלה, המגדיל את שבירותה ואת סיכויי הפגיעה בה. מחלה זו היא מהגורמים החשובים לפגיעה באיכות החיים בגיל המבוגר ולקיצור תוחלת החיים.

העצמות נבנות לאורך השנים ועוברות שינויים מטאבוליים של ספיגה ובניה מחדש באופן מתמיד.

במהלך החיים יש עלייה במסת העצם עד לשיא חוזקה בסביבות גיל 30 ולאחר מכן ירידה איטית כחלק מתהליך הזדקנות טבעית.  רמת מסת העצמות תלויה ביעילות ההורמונים , בבריאות הכללית, בגנים ובאורח החיים. אצל הנשים מתחילה ירידה מואצת במסת העצם אחרי המנופאוזה. התהליך מתרחש בהדרגה עד שבסופו של עניין השלד אינו מסוגל לעמוד בעומס הנגרם ע"י עמידה, הליכה או חבלה קלה ונוצרים שברים. למרות שהמחלה פוגעת בכל העצמות , עמוד השדרה, הירכיים ופרק כף היד הם האזורים השבירים יותר.אצל אנשים מבוגרים , שבר בעצם הירך עלול להיות מסוכן במיוחד בגלל שפרק הזמן הארוך הדרוש להחלמה מחייב חוסר תנועה מה שיכול לגרום לקרישי דם או דלקת ריאות.

סימפטומים:

ברוב המקרים אין סימפטומים מיוחדים אך יש לשים לב לסימני האזהרה הבאים:

1. יציבה שפופה

2. גיבנת

3. שרוולים ומכנסיים שהתאימו בעבר אולם כעת הם ארוכים מידי - ירידה בגובה

4. כאבי גב וגפיים

5. עצמות הנשברות בקלות, שברים ספונטאניים במפרק הירך ובחוליות

6. ירידה ברמת המינראלים בעמוד השדרה ואגן הירכיים הנראית לעין בצילום x-ray

גורמי סיכון בנשים:

הצעד הראשון במניעת האוסטיאופורוזיס הוא לדעת האם את בסיכון. גורמי סיכון בנשים:

גורמים הקשורים באורח חיים כמו:  צריכת אלכוהול מופרזת, צריכה מוגזמת של קפאין,  עישון, הימנעות מפ"ג

 גורמים של  מחסור באסטרוגן:
• גיל מעבר
• הופעת גיל מעבר בגיל מוקדם
• ניתוח כריתת שחלות

גורמים של מחסור בסידן:
• צריכה נמוכה של סידן

כלומר שלושה גורמים עיקריים משפיעים על התפתחותו והאצתו של תהליך האוסטיאופורוזיס: צריכת סידן לא מספקת בתזונה, רמות לא תקינות של כמה הורמונים כולל הורמון המין הנשי (אסטרוגן) וחוסר בפעילות גופנית.

גורמי סיכון נוספים:
• מבנה גוף - גובה נמוך ועצמות קטנות
• היסטוריה משפחתית  – אם שסבלה מדלדול עצם
• דיכאון –כנראה בגלל  הרמות הגבוהות של קורטיזול
• רזון
• נשים לבנות או אסיאתיות
• עקרות
• ניתוח קיבה
• עבר של אל-וסת בשל אחוז נמוך של שומן גוף (כמו ספורטאיות, רקדניות)

• אוסטיאופורוזיס כבעיה נלווית לבעיות בריאותיות שונות (סוכרת, תסמונת קושינג, בעיות ספיגה במערכת העיכול  ,מחלות בכבד ובכליה, הומוציסטינמיה, יתר פעילות של בלוטת התריס, יתר פעילות של יותרת התריס , השתלות איברים, ועוד)

• אוסטיאופורוזיס כבעיה נלווית לטיפולים תרופתיים  ממושכים .

אבחון:

אבחון מוקדם של מצב ריקמת העצם בשלד הוא בעל חשיבות רבה לגילוי המחלה בשלביה המוקדמים ולנקיטת אמצעים לבלימתה בעוד מועד.
הדרך הטובה ביותר לקבוע את צפיפות העצם שלך הוא מבחן סריקה – בדיקת צפיפות עצם.
מהלך הבדיקה:
האשה הלבושה שוכבת על מיטה למשך כ10-15 דקות בשעה שסורק עם קרני רנטגן מועבר ע"פ עמוד השדרה שלה, ירכיה ושורשי כף ידה.

                                                                               מניעה:

התרופה הטובה ביותר לאוסטיאופורוזיס היא מניעתה.
ראשית יש לייחס חשיבות רבה להשגת צפיפות עצם מירבית בתום הגדילה וההתבגרות. יש לכך חשיבות מכרעת לגבי התהוות האוסטיאופורוזיס בגיל מבוגר. ככל שצפיפות זו גבוהה יותר כך יחצה מאוחר יותר הסף הקריטי שמעבר לו מופיעים השברים. אורח חיים בריא בגיל צעיר מעודד את בניית מסת העצם ומונע את פירוקה בגיל מאוחר יותר.לכן כבר בגיל הילדות וההתבגרות יש להקפיד על תזונה עשירה בסידן, שמירה על משקל גוף תקין וקבוע (להימנע מאיבוד דרסטי במשקל שמביא בעקבותיו איבוד עצם) הימנעות מעישון ופ"ג  יש לזכור שמסת עצם ירודה היא גורם הסיכון החשוב ביותר. אם מסת העצם ירודה עוד לפני שהיא מתחילה להדלל השפעת האוסטיאופורוזיס מורגשת מוקדם יותר.
המפתח למניעה נמצא אצל הנשים עצמן, בשינוי הגישה ובעירנות לתזונה ואורח חיים.

מניעה יעילה מטיפול ולכן יש להקפיד על העקרונות הבאים:
•  הימנעות מעישון
•  הימנעות מצריכה מוגזמת של מזון שמפריע בספיגת הסידן לגוף – כגון בשר אדום, משקאות קלים וכמויות גדולות של אלכוהול וקפאין.
•  פעילות גופנית לבניית עצם כלומר פ"ג המלווה בפעילות משקל הגוף על הקרקע (לא שחייה) 30 דקות 3-5 פעמים בשבוע
•  תזונה נכונה , עשירה בסידן
•  הקטנת מתח
•  טיפול נכון במצבים המעודדים אוסטיאופורוזיס (כמו יתר פעילות של בלוטת התריס)
•  צריכה נאותה של סידן ושל ויטמין D
•  רמת אסטרוגן מספקת בנשים לאחר גיל הבלות
•  הימנעות מסותרי חומצה המכילים אלומיניום משום שהם עלולים למנוע את ספיגת הסידן ע"י קשירתו לזרחן במעיים.

 

תכנית טיפול:

הרפואה הקונבנציונאלית מציעה תחליפים הורמונאליים לנשים בגיל שלאחר תום הווסת  וזהו נחשב כטיפול מספר אחת במקרה של סיכון מוגבר ללקות בדלדול עצם. רופאים רבים ממליצים על הטיפול רק לנשים בסיכון גבוה ללקות בדלדול העצם , משום שתחליפי ההורמונים נמצאו קשורים להגברת הסיכון להתפתחות בעיות רפואיות חמורות , בעיקר סרטן השד וסרטן הרחם.
בבניית תכנית נטורופתית לטיפול באוסטיאופורוזיס נערב טיפול במערכת ההורמונלית, השלמת חסרים תזונתיים, תזונה, אורח חיים וגורמים סביבתיים.


תכנית למניעת אוסטיאופורוזיס כוללת:
א. תזונה מותאמת
ב.   פ"ג מותאמת- כיוון הפעילות הגופנית צריך להיות הפעלת עומס (התנגדות) על העצם – weight bearing – מכאן שלא נמליץ על שחיה או רכיבה על אופניים שהן פעילויות מצוינות לחיזוק הלב וכלי הדם אך אינן בונות מסת עצם אלא על פעילות גופנית אירובית המפעילה עומס קל על העצמות כמו הליכה למשל.
ג.  שינוי סגנון חיים – למשל הפסקת עישון .
ד.  הפחתת סטרס  ועבודת גוף נפש – נוקשות וחוסר גמישות, פרפקציוניזם, הרפיה וכו'.
ה. התאמת תוספי סידן , צמחי מרפא במידת הצורך.

הסידן:

סידן הוא המינראל השכיח ביותר בגוף האדם . יוני הסידן ממלאים כמה תפקידים חשובים בתהליכים המתרחשים בגוף: בניית עצמות, קרישת דם, התכווצות שריר, גדילת תאים והתחלקותם ועוד.
99%  מהסידן בגופנו מצוי בשלד ובשיניים והיתר מצוי בדם וברקמות אחרות. בעצמות מתקיים כל הזמן תהליך של בניה והריסה – העצם קולטת סידן ופולטת אותו וחומר העצם מתחלף כל הזמן. מסת העצם נבנית בגיל הצעיר  ולערך מגיל 30 הולכת וקטנה באיטיות. מכאן שהסידן חשוב במהלך כל חיינו אך בעיקר בתקופת בניית השלד, בתקופת צעירותינו.
רכיב תזונה חשוב נוסף המשתתף במטאבוליזם של הסידן הוא ויטאמין D.

מקורות מהמזון:
מהחי: מזונות הנאכלים על עצמותיהם כמו סרדינים, קצות עצמות עוף
מוצרי חלב לסוגיהם     (בארצות המערב עפ"יר מועשרים גם בויטאמין D )
מהצומח: בעיקר - ירקות עליים כמו ברוקולי וכרוב
שומשום , שקדים, אגוזי ברזיל

לעיתים הוא מצוי גם במי השתייה (כאשר הם נובעים מהקרקע שיש בה סידן).

הנחיות לנטילת תוסף סידן:

חשוב מאד ליטול תוסף סידן לפני השינה.
                                                                            תרופות ביתיות:

המלצה על דרך פשוטה להעלאת כמות הסידן במזון:

 ניתן להוסיף מעט חומץ למים להכנת ציר למרק מעצמות. החומץ ימיס מעט מהסידן שבעצמות ויספק מרק מועשר בסידן. חצי ליטר יכול להכיל למעלה מ1000 מ"ג סידן.

מזונות עשירים בסידן

•  שומשום מלא ומוצריו – למשל שומשום טחון, טחינה משומשום מלא
•  שקדים
•  תאנים מיובשות
•  חומוס
•  ברוקולי
•  סויה ומוצריה המועשרים בסידן
•  סרדינים עם העצמות
•  ירקות ירוקי עלים (מלבד תרד, פטרוזיליה)
•  שעועית ירוקה
•  אגוזי ברזיל
•  מוצרי חרובים
•  קטניות
•  קינואה
•  אצות ים
•  דלעת
•  אלפלפא

חשוב לזכור:. למזון נודעת חשיבות רבה בשמירת רמת סידן תקינה בדם. לא קל לספוג סידן מהמזון  מסיבות שונות:. מרבית המזונות דלים בסידן, ואילו בחלקם, אשר מכילים  כמויות סידן גדולות הוא מופיע בתרכובות אשר זמינותן לספיגה ועיכול נמוכה.
לדוגמא: תרד, כרישה ופטרוזיליה עשירים בסידן, אך ספיגתו נמוכה מאחר ומכילים חומצה אוקסלית  המפריעה לספיגה.
מוצרי חיטה מלאה ומוצרי סויה אף הם עשירים בסידן, אולם מכילים חומצה פיטית הנקשרת לסידן ומפריעה לספיגתו .
גם הסידן המצוי במוצרי חלב אינו זמין לגוף בשל הזרחן המפריע לספיגתו.
לכן כדאי לכלול הרבה ירקות ירוקי עלים בתפריט מלבד הנ"ל שצוינו ולהעשיר את התפריט במוצרי סויה מועשרים בסידן וכך להקל על ספיגת הסידן  וכן להרחיק מארוחות עשירות בסידן גורמים מעכבי ספיגת סידן כמו קפאין.
תכולת סידן במזונות שונים:

כמות מזון תכולת סידן כמות מזון תכולת סידן
1/2 כוס אצות וואקמה 1700 מ"ג 1 כוס יוגורט 270 מ"ג
1/2 כוס סרדינים עם העצמות 500 מ"ג 1 כוס כרוב 200 מ"ג
1 כוס חלב אורז / חלב סויה
מועשים בסידן
300 מ"ג 1 כוס ברוקולי 180 מ"ג
1 כוס שקדים 300 מ"ג 1 כוס טופו 150 מ"ג
1 כוס תרד 280 מ"ג 1/4 כוס אגוזי מלך 70 מ"ג

 

כיצד תשפרי את ספיגת הסידן בגופך ?

לסידן תפקידים מגוונים בגופנו. הוא נחוץ לחיזוק העצמות, השיניים והחניכיים, לשמירה על קצב לב תקין, תפקוד העצבים והשרירים.

1. ויטאמין C משפר ספיגת סידן - כדאי לאכול מזון מועשר בויטמין C בזמן לקיחת הסידן או לקחת ויטאמין C. מזונות עשירים בויטאמין C: פלפל אדום, פירות הדר.
2. עדיף לקחת סידן בערב לפני השינה . לפי המינון - אם נוטלים מספר קפסולות/כפות סידן נוזלי  מומלץ לחלק את נטילת מנות הסידן על פני היום ולהשאיר מנה אחת לערב לפני השינה.

3. יש להימנע מלקיחת סידן וברזל ביחד.

4. רמות גבוהות של זרחן בדם יכולות לגרום להפרשה מוגברת של סידן בשתן. לכן יש להימנע או לפחות לצמצם צריכת משקאות קלים, המכילים זרחן בכמות גבוהה. (בודאי לא לשתות אותם סמוך לנטילת התוסף).

5. יש להימנע או לפחות לצמצם צריכת אלכוהול וקופאין. (בודאי לא לשתות אותם סמוך לנטילת התוסף).

6. מנות גדולות של סובין חיטה יכולות להפריע בספיגת הסידן. לכן יש להפריד בין מזונות המכילים סובין לבין לקיחת הסידן.

7. יש לבדוק האם נלקחות במקביל תרופות אחרות שיכולות להפריע לספיגת הסידן. במקרה שבו נוטלים במקביל תרופות אחרות  כדאי  להיוועץ ברופא המטפל.

כללי "עשה ועל תעשה"
עזרי לעצמותייך להתחזק:

"עשה"
להקפיד ולהרבות

"אל תעשה"
להמנע ולצמצם

 • הגדילי את צריכת המאכלים עתירי הסידן • הימנעי מצריכת סוכר לבן, מזונות מעובדים, משקאות מוגזים וממותקים
•  הקפידי לצרוך מוצרי סויה מותססים כמו טופו ומיסו (במידה ואת בקבוצת סיכון לסרטן ממקור הורמונלי הגבילי צריכת מוצרי סויה – ברמה יומית – 1 כוס חלב סויה או 100 גר' טופו או ½ כוס פולי סויה (יבשים) • המנעי מצריכת בשר בקר
•  אכלי חומצות שומן חיוניות החשובות גם הן לשמירה על עצמות בריאות. אלו מצויות באגוזי מלך , שקדים, זרעי פשתן ודגים • המנעי מצריכת מלח
•  הקפידי לשהות באופן סדיר בשמש ובאוויר הצח • אל  תסמכי  על מוצרי חלב פרה כמקור בלעדי לסידן
היי ערנית ל"שודדי הסידן" ולכן - 
•  הקפידי לעסוק בפ"ג סדירה מהסוג  המאפשר לעצמות לשאת את משקל הגוף. הימנעי מפ"ג מאומצת העלולה להזיק. • צמצמי צריכת אלכוהול וקופאין
• המנעי מעישון


 
NTT - מערכות ניהול תוכן

כל הזכויות שמורות - אורלי גוטמן ©

BetaGroup - עיצוב אתרים