אורלי גוטמן
 הקליניקה  |  שובר הנחה  |  שאל את אורלי  |  מן העיתונות  |  סרטונים  |  טיפים  


פרוביוטיקה וחשיבותה

 

מהי פרוביוטיקה?

המונח פרוביוטיקה (probiotics) לקוח מיוונית ופירושו  הוא "למען החיים".

המושג פרוביוטיקה מוכר כבר משנת 1907.
פרוביוטיקה הוגדרה על-ידי קבוצת מומחים של ארגון החקלאות והמזון של האו" ם כ- מיקרו-אורגניזמים חיים הניתנים במינונים מתאימים שמעניקים תועלת בריאותית למקבל.

או במילים אחרות המושג מתייחס לקבוצת חיידקים חיים, אשר גורמים לאפקט חיובי על התפקוד והבריאות.

למעשה המושג חיידקים פרוביוטיים מתייחס לתכונה של יצורים מסויימים לייצר ולהפריש  חומר אחד או חומרים  המעודדים את גידולו של יצור אחר החי בסמוך. החומרים מעודדי הגידול נקראים "חומרים פרוביוטיים ".

ביום יום מוכרת הפרוביוטיקה כמזון ותוספי מזון המכילים חיידקים ידידותיים התורמים לאיזון החיידקים במעיים.

תכשירים פרוביוטיים אמורים לשפר את ההרכב ואת התפקוד של אוכלוסיית המעי, וכך לתרום לבריאותם של חיות ובני-אדם.

מהות הפרוביוטיקה והיותה חלק מקו ההגנה בגופנו  מגלמת בתוכה עקרונות מהותיים מעולם הרפואה ההוליסטית.

אסביר את כוונתי מכמה היבטים:

  •  אחת מאבני היסוד של הגישה הנטורופתית היא באמונה בכוח המרפא של הטבע וביכולתו המופלאה של הגוף לרפא את עצמו. עצם המצאותם של חיידקים פרוביוטיים בגופנו ויכולתם המופלאה לחיות במעיים וכחלק מסביבת המעי לחזק את חיסוניות הגוף הינה דוגמא נפלאה ליכולתו של הגוף לרפא את עצמו. כאשר הגוף יוצא מאיזון הוא זקוק לתמיכה והפרוביוטיקה עוזרת לגוף במאמציו לריפוי. הריפוי לא בא מבחוץ אלא בא מבפנים. זו היא תמצית הויטאליזם.
  • הוליזם – למושג רחב זה מספר פנים שאת כולן ניתן לקשור לנושא הפרוביוטיקה.
    הוליזם = תפישת החיים מתוך עקרון השלם- תפישת האדם כשלם. כאשר תפישה זו מתייחסת לריפוי או לתפישה בריאות וחולי מה הם – נתייחס אל האדם כולו, נרפא אותו ולא את המחלה. נתייחס לכך בשלושה מישורים:

    [השלם המתקיים בתוך הגוף עצמו, מרמת התא- איבר-רקמה
    הגוף כולו. כל המערכות שלובות זו בזו, תלויות זו בזו. תפקוד של כל מערכת משפיע על מערכות אחרות ומושפע מהן. כאשר המיקרופלורה במערכת העיכול ירודה ולא מאוזנת מושפע מכך הגוף כולו:

    1. המערכות שלובות זו בזו – ישנה תלות בין  מערכת העיכול למערכת החיסון - כאשר מערכת העיכול ירודה יתבטא הדבר בחיסוניות נמוכה של הגוף ולהיפך, תמיכה וחיזוק של מערכת העיכול יביאו לחיזוק מערכת החיסון.

    2. המערכות תלויות זו בזו – השפעה של מצבי חסר בפרוביוטיקה אינה נקודתית למערכת העיכול – לדוגמא: מעבר למחלות וסימפטומים האופייניים למערכת העיכול יופיעו אלרגיות ואי סבילות למזונות המשפיעים על הגוף כולו, וכן ירידה בפלורה ה"ידידותית" של המעיים תביא לשגשוג קנדידה בנרתיק. ולהיפך  -  החיידקים הפרוביוטיים ישפיעו לטובה מעבר למערכת העיכול גם במערכת הנשימה ועל פני העור – כמו למשל במצבים של אקזמה.

    [ מערכת היחסים בין האדם ליוניברס – אדם וסביבה. האדם מושפע מהעולם ומשפיע על העולם, מושפע מהתופעות ומשפיע על התופעות.
    אפשר להתייחס לכך משני היבטים:

     1.תזונת האדם בעולם המערבי המאופיינת בצריכה מועטה של סיבים תזונתיים וריבוי מזון מתועש מביאה לירידה בפלורה הטבעית במעיים.

    2. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהפרת האיזון האקולוגי במעיים הוא נטילת תרופות ובראשן "מככבת" האנטיביוטיקה.האנטיביוטיקה שבאה לשרת את האדם ולהכחיד מחלות פוגעת גם באוכלוסיית החיידקים ה"טובים" ומכאן שמייצרת פוטנציאל להתהוות מצבי חולי.עם התרחבות השימוש באנטיביוטיקה ופיתוח עמידות בקרב זנים שונים של חיידקים גוברת הבעייתיות.
    [ גוף-נפש-רוח,יחד יוצרים את השלם, איזון בינהם יוצר את השלם. ניתן לומר  כי הפגיעה בפלורה הידידותית הינה ביטוי  לפגיעה בקשר בין האדם וסביבתו הפנימית.

     סטרס הינו אחד הגורמים המפחיתים את המיקרופלורה הידידותית במעיים. בהתייחסות הוליסטית לאדם שסובל מסימפטומים האופיינים למצבים בהם הפלורה הטבעית ירודה ולא מאוזנת יהיה עלינו להתיחס לפן הנפשי, להרגעה והורדת מתחים.

     הגישה הנטורופתית מייחסת חשיבות רבה למניעה. התאמת תזונה נכונה, בריאה ומגוונת יכולה לתרום רבות להיותה של הפלורה במעיים מאוזנת. מניעת זיהומים עוד לפני שמתחוללים היא מטרה חשובה. לפרוביוטיקה יש תפקיד חשוב בכך והיא יכולה להוות הגישה, הטבעית והבטוחה שתעמיד מחסום נוסף בפני החיידקים. צריכה של מוצרים פרוביוטיים וכן צריכה של סיבים תזונתיים רבים והכללתם בתפריט באופן קבוע (על מנת שיאפשרו מצע טוב לשגשוג של החיידקים הפרוביוטיים בגופנו)מומלצת כחלק משמעותי בתזונה הבריאה. 


החיידקים הפרוביוטיים

קיומם של חיידקים פרוביוטיים מפריך את הדעה הרווחת שכל החיידקים גורמי מחלות. בעצם  רק מיעוט מתוך מאות אלפי סוגי החיידקים הינו פתוגני הגורם מחלות וסוגים רבים של חיידקים אף מועילים וחיוניים לבריאות.
ישנם סוגים שונים של חיידקים פרוביוטיים , ביניהם:

  • אסידופילוס (Acidophilus), ראמנוס (Rhamnous) ופלנטרום (Plantarum) מייצרים חומצת חלב. ע"י כך יוצרים סביבה חומצית שמונעת שגשוג חיידקים מזיקים.
  • לקטובצילוס קזאי (Lactobacillus casei)
    לחיידקי הלקטובצילוס קזאי היכולת לזרז תגובה חיסונית ברירית הנרתיק, והם בעלי
    יכולת שליטה על כניסתם של חיידקים פתוגנים.
  • חיידק הלקטובצילוס, כמו גם הביפידום (Bifidobacterium), עוזרים בהקטנת תסמיני רגישות לחלב. ניסויים קליניים הראו גם כי יש להם פעילות אנטי סרטנית ע"י כך שנוכחותם בגוף האדם מקטינה רמות חומרים מסויימים, הקשורים בייצור תאים סרטניים.
  • החיידק Lactobacillus salivarius –מסייע בהפחתת גזים במעיים ומסדיר יציאות. בעל עמידות גבוהה למספר סוגים של אנטיביוטיקה.
  • החיידק Lactobacillus reuteri – משתתף בייצוב סביבת המעיים. מסייע בייצור חומרים המונעים התרבותם של מספר חיידקים נושאי מחלה.
  • החיידק Lactobacillus bulgaricusi – אינו משתהה זמן רב במעיים אך כששהוא עובר דרכם, הוא יוצר סביבה חומצית המסייעת בריסון חיידקים מזיקים כמו E-COLI ואחרים.
  • החיידק Bifidum בולם התפתחותם של אורגניזמים מחוללי מחלות. במיוחד מועיל במניעת פעילותם של אורגניזמים יוצרי ניטראטים.
  • החיידק Streptococcus thermophilus (בניגוד לחיידק הגורם לדלקת גרון) עוזר לעיכול הלקטוז ומכאן יעילותו בהקטנת בעיות עיכול הכרוכות  בכך כמו שלשולים.
  • רוב הפרוביוטיקה כיום היא חיידקים למעט קבוצה אחת של שמרים הנקראת סאקרומיק בולארדי הנחשבת אף היא לפרוביוטיקה.

היום, בהתבסס על מחקרים ידוע שלשונות בין הזנים של החיידקים הפרוביוטייים יש השפעה על האפשרות לספציפיקציה בטיפול ועל יעילותו . הדבר יתבטא בשימוש בזנים שונים לפתולוגיות שונות – למשל התאמת תכשיר פרוביוטי ספיציפי לדלקות בנרתיק.(במקרה הזה יכלול חיידקי לקטובצילוס)

מתי רצוי להשתמש בתוסף פרוביוטיקה?

השיקולים המנחים יהיו:
1. לאחר או בזמן  חשיפה לגורמים שפוגעים באוכלוסיית הפלורה הידידותית
2. צורך בתמיכה במערכת העיכול
3. צורך בתמיכה במערכת החיסון

[  במצבים של עיכול לקוי המתבטא ב: גזים, עצירויות, נפיחות אחרי האוכל

[  מחלת מעיים דלקתיות

[  במקביל או אחרי טיפול אנטיביוטי- בעקבות האנטיביוטיקה נהרסת אוכלוסיית ה"חיידקים הטובים" המצויים במעי האדם ולכן יש לשקמה. השינוי באיזון פלורת המעיים חל זמן קצר לאחר נטילת האנטיביוטיקה ואז נוכל לראות מצב שבו למשל שמרים יהפכו  ל"דיירים" עיקריים במעיים.. צמיחת-יתר של מיקרואורגניזמים אלה תגרום למעברם דרך מחסום המעי ומשם למקומות שונים בגוף.
גם כיום , למרות שעלתה המודעות לנזקי האנטיביוטיקה, יש שימוש  חסר 
אבחנה באנטיביוטיקה. 
נראה כי היום לאור השכיחות הגדלה של חיידקים פתוגניים העמידים לאנטיביוטיקה , עובדה המאיימת על בריאות הציבור אנו מחויבים  לאיתור
 דרכים חדשות להתמודדות עם מחלות זיהומיות. בין הדרכים החדשות נשקלת גם הפרוביוטיקה.טיפול כימותרפי או הקרנות

[  אלרגיות למזון

[  זיהומים פטרייתיים – פלורת המעיים מגנה עלינו מפני התפרצות פטרייתית.

[  שלשולים – במחקרים שנעשו נמצא כי לקטובצילים (מיוגורט, פרוביוטיקה וכד') הניתנים לילדים החולים בשלשול אכן מקצרים את משך ימי השלשול כמעט ביממה וגם מפחיתים את תכיפות השלשולים כפי שנמדדו ביום השני ללקיחת הלקטובצילים, לעומת מקבלי הפלסיבו. התוצאות  מראות שלקטובצילוס הינו יעיל ובטוח כטיפול בילדים עם שלשול זיהומי אקוטי.

[  מערכת חיסון חלשה (ביעוץ עם רופא)

[  במצבים בהם חשוב לשפר ספיגת סידן, מגנזיום, ברזל וויטמיני B

[  בתקופת הריון – נטילת פרוביוטיקה במהלך ההיריון וההנקה, מעלה את יכולת ההגנה החיסונית של חלב האם. 

[  למניעת זיהומים - במשך שנתיים ניהלו מעקב ב-14 מרכזי טיפול בילדים בישראל אחרי בריאות תינוקות, שלא הונקו, בגיל 4-10 חודשים. התינוקות קיבלו באקראי, למזון המוכן, תוסף פרוביוטי של Bifidobacterium lactis, Lactobacillus reuteri או שימשו כקבוצת ביקורת. בניסוי השתתפו 210 תינוקות ומיספר ימים עם שילשול, מחלות דרכי הנשימה או חום מעל 38 מעלות נרשמו במשך שבועיים. בקבוצת הביקורת שלא קיבלה תוסף פרוביוטי נרשמו יותר ימי חום ויותר ימים עם משך שילשול יותר ארוך. לא היה הבדל בין הקבוצות במחלות דרכי הנשימה. השימוש בתוסף L reuteri הראה שיפור פי 2-3 יותר גבוה מהשיפור של התוסף Bifidobacterium lactis..


מזונות  פרוביוטיים

 יוגורט - יוגורט הוא מוצר חלב הנוצר באמצעות החמצת החלב (תסיסה על ידי חיידקים).

בתהליך התסיסה מוכנסים לחלב חיידקים, חיידקי חומצת חלב (Lactic acid bacteria).המעבדים את הלקטוז(Lactose-סוכר החלב), וכן מוכנס חמצן לתערובת על ידי עירבולה. בתהליך זה הופך הלקטוז לחומצת  חלב (Milk sugar). בזמן תהליך התסיסה יורדת דרגת החמיצות (pH), הקזאין (Casein), הוא חלבון החלב, נקרש ולוכד את שאר מרכיבי החלב. בסוף התהליך חיידקי הלקטובצילוס (Lactobacilli) הם עיקר המרכיב החיידקי.

אצטלדהיד (Acetaldehyde) אשר נוצר בתהליך התסיסה, הוא המקנה ליוגורט את טעמו האופייני.תהליך זה מעניק ליוגורט את מרקמו הסמיך ואת טעמו החמצמץ.

ניתן להפיק יוגורט כמעט מכל סוג של חלב (למשל חלב עיזים או חלב כבשים) אך מרבית היוגורט בעולם מבוסס על חלב פרה.
ברשתות השיווק הרבות ניתן למצוא מגוון יוגורטים המועשרים בחיידקים פרו ביוטיים.
לצד יוגורטים רגילים נמצא גם מעדני יוגורט בשלל טעמים וריחות.

סוגי יוגורט:

א. יוגורט שנועד לחיי מדף ארוכים (Long life yogurt) עובר תהליך עיקור, בו מחממים אותו, כדי להשמיד חיידקים שאת
     התפתחותם רוצים למנוע בהמשך. יוגורט זה עשוי לעמוד בטמפרטורת חדר משך מספר חודשים.

ב. יוגורט חי (Live yoghurt) מכיל חיידקים חיים, בהם השתמשו בתהליך התסיסה. יוגורט זה יש להחזיק בקירור (עד 10 ימים),
      כדי למנוע את המשך ההתרבות של החיידקים.

 ג. יוגורט פרוביוטי (Probiotic yoghurt) מכיל חיידקים אחרים, כמו חיידק ביפידו (Bifidobacteria), אותם מוסיפים בתום  
    התהליך.כלומר: יוגורט ביו או יוגורט פרוביוטי הוא יוגורט שיש בו חיידקים חיים. יש סוגים שונים של חיידקים פרוביוטיים ובדרך כלל
    כל מחלבה עובדת עם חיידק אחר. כדי לקבל את כל סוגי החיידקים הטובים כדאי לגוון ולאכול יוגורטים של יצרנים שונים.

יוגורט רגיל מכיל לרוב את החיידק לקטובצילוס בולגריקוס (Lactobacillus bulgaricus) או סטרפטוקוקוס תרמופילוס
(Streptococcus thermophilus) . יש מדענים הטוענים שלחיידקים אלו עמידות לא גבוהה בתנאים הקיימים בקיבה ובמעי הדק ושהם מגיעים במספרים קטנים למעי הגס . חוקרים אלו מעלים ספק באשר ליעילות הפרוביוטית של מוצרים המכילים חיידקים  אלו.
 לעיתים מוסיפים ליוגורט מגוון (שהוסף לו טעם) ג'לטין (Gelatin) או חומרים מייצבים, לשם קבלת מרקם מעובה יותר.

 קפיר -  הקפיר דומה ליוגורט, אולם עשיר יותר בחומרי תזונה ובעל יתר תכונות רפואיות.
ניתן להכינו בבית – הכנתו זולה וקלה.
זהו למעשה משקה חלב מותסס. מקורו בקווקז. לשם הכנתו משתמשים  בחלב מלא וגרגרי קפיר .התערובת עומדת בטמפרטורת החדר 24 שעות עד לקבלת קרום.
גרעיני קפיר הם צירוף של חיידקים פרוביוטיים ושמרים
במטריצה של חלבונים, ליפידים וסוכרים. הצירוף המדויק של חיידקים ושמרים משתנה מתערובת לתערובת. המשקה שנוצר הוא מוגז קלות וקצת אלכוהולי.כדי להבטיח אחידות, במוצרים מסחריים משתמשים באבקת בסיס במקום בגרעינים. עם זאת, אבקה אינה יוצרת גרעיני גיבוש או ממשיכה לצמוח ללא סוף.

יתרונותיו של הקפיר הוא בכך שהוא מכיל פרוביוטיקה, אנזימים רבים ומגוון חלבונים הנחוצים לגוף (מכיל חומצות אמינו חיוניות.), מינרלים להם זקוק הגוף  וקבוצת ויטמיני B (מהווה מקור טוב-לויטמין B-12). מועיל ביותר לסובלים-מפטרת קנדידה ובעיות אחרות.   מסייע בשיקום איזון סביבת המעיים, לאחר נטילת אנטיביוטיקה - מהווה מרגיע טבעי ואנטיביוטיקה טבעית.

משלים מעולה לתפריטן של נשים בהריון, נשים מיניקות, קשישים ולבעלי-מערכת חיסון בעייתית. מתאים גם לסובלים מאי סבילות ללקטוזה (סוכר החלב), כיוון שהשמרים והחיידקים הידידותיים שבתרבית מכלים את מרביתו.

המצאות חומצת האמינו טריפטופן (Tryptophan), כמו גם שפע-הסידן-והמגנזיום בקפיר, פועלים להרגעת מערכת העצבים של הצורך אותו.

מומלץ לצרוך את הקפיר קודם לארוחת הבוקר.

 לבנה – ה'לבנה' היא גבינה של יוגורט.

כרוב כבוש -  (Sauerkraut (Kim chi
כרוב חמוץ טרי הוא מזון בריא ביותר, הנכלל דרך קבע בתפריטם של העם הגרמני, היפני והסיני. בתהליך התססת הכרוב, בו הוא הופך לכרוב חמוץ, מתרבים חיידקי לקטובצילוס (Lactobacillus) הידידותיים.

חשוב לדעת ! מבין כל שיטות שימור המזון, החמצת ירקות או התססה היא הטבעית ביותר והמשמרת ביותר את האיכויות של המזון הטבעי. אבל יש הבדל משמעותי בין שימורים תוצרת בית לבין שימורים מבית חרושת. כרוב כבוש מתוצרת בית מכיל כמות עצומה של בקטריות פרוביוטיות, הנשמרות במוצר לחודשים ארוכים. כרוב כבוש מבית חרושת עובר תהליך פיסטור לפני מכירתו ו אינם מכילים את  תרביות החיידקים ידידותיים המועילים לבריאות.

מכאן  שצריכת כרוב כבוש שאינו ביתי אינה מקור לפרוביוטיקה!

החסרון של הכרוב הכבוש הוא היותו עשיר במלח(נתרן). בתהליך ההכנה מקצצים את הכרוב ומוסיפים מלח ואז מתחיל תהליך התסיסה. 

  מיסו – זהו  מוצר של סויה מעובדת  שמתקבל לאחר תהליך התססה ממושך של פולי סויה . המיסו משמש לתיבול מרקים ותבשילים והוא עתיר מאוד בנתרן. 


  פירות וירקות המכילים סיבים תזונתיים רבים – יתרונותיהם של הסיבים התזונתיים כפרביוטיקה כבר נסקרו בעבודה זו.נמליץ על  עולש, ארטישוק, אספרגוס, שום ובצל ובננות ,גזר,תפוחי אדמה. מומלץ במיוחד ארטישוק ירושלמי המכיל אינולין המשמש כפרהביוטיקה.
באופן כללי, הגישה הנטורופתית לא מעודדת לקחת סיבים כתוסף. אדם שצריכת הסיבים שלו ממקור של פירות וירקות אינה מספקת יכול להעשיר את התזונה בסיבים ע"י  הוספת כף זרעי פשתן לתזונה כל יום או הוספת כף סובין שיבולת שועל. (לא מומלץ להשתמש בסובין חיטה מכיוון שהוא סופח ויטמינים ומינרלים ברמה גבוה ולאורך זמן עלול להביא לחסר שלהם).


לסיכום :

פלורה תקינה בגוף היא ביטוי לבריאות, הרמוניה, איזון, זרימה. בהעדר איזון בפלורה במערכת העיכול נוצרת חסימה וחוסר תנועה – הפריסטלטיקה איטית יותר, טוקסינים מצטברים, פתוגנים מתרבים – ומכאן שהריפוי בעזרת פרוביוטיקה יביא לשיקום ההרמוניה בכל המישורים – נפשי, פיזי, רגשי ורוחני.

 

 

 
NTT - מערכות ניהול תוכן

כל הזכויות שמורות - אורלי גוטמן ©

BetaGroup - עיצוב אתרים