שעה רגילה. זו שעה רגילה.
תסתכלי.
הכל רגיל.
חורף בחוץ. יורד גשם. והרבה. וקר. ככה זה בחורף.
לא צריך לעשות מזה ענין.
הכל רגיל.
בבקר עשית פילאטיס כמו בכל יום שלישי. ועכשיו את מרגישה את שרירי הרגליים. ממש מרגישה. ככה זה כשמתאמצים בפילאטיס.
לא צריך לעשות מזה ענין.
הכל רגיל. תסתכלי.
האוויר נכנס ויוצא כרגיל. המים ששתית בבקר מטיילים לך בגוף. וגם הקפה. והבננה שהספקת לאכול רגע לפני שיצאת לאוטו. כרגיל. יום רגיל.
ועכשיו כרגיל את מול המחשב.
שעה רגילה.
רגע רגיל. תסתכלי.
ותודה על זה. כן צריך לעשות מזה ענין.
____________________.

מה זה להתרגל? ומה זה רגיל?
כדאי לשים לב –
מה הרגיל שלי עכשיו. לאיזה רגיל אני מתגעגעת. איזה רגיל אני רוצה.

לכוון זרקור על – הרגיל.
ואז – לעשות ממנו ענין.
לעשות ענין ממה ש"רגיל" בחיים שלנו. וגם ממה שאימצנו לנו שיהפוך להיות ה"רגיל" שלנו.
ואז לעצור- ולהגיד כמה טוב ש"רגיל" לי.
תודה.
תודה ש"רגיל" לי.
ננסה להתאהב בשגרה שלנו, ב"רגיל" בזמן אמת, ולא חלילה, בדיעבד, כשהשגרה משתבשת ומתגעגעים ל"רגיל" הזה.

טוב להתרגל. טוב להיות בעל יכולת להתרגל. יחד עם זה טוב גם לשים לב. לכוון את ההרגל כמו שמכוונים פסנתר ולהוביל אותו. כיוון עדין איפה שאנחנו יכולים. כדי ששגרת ההרגלים שלנו תאפשר לנו לנפח את החזה, להכניס חמצן לריאות. והרבה.
ואז נגיד תודה על כל מה שרגיל. נוקיר את היכולת שלו לשמור עלינו. ה"רגיל" לא שובר שמירה אף פעם.
כדאי לתרגל להתרגל.