אורלי הכותבת

הי. נעים להכיר, שמי אורלי, ו"מטיילת בחדרי הלב" הוא ספר הביכורים שלי – ספר שירים, שירים ותובנות שנולדו ממפגשים עם החיים.
יש אנשים שאוספים נכסים, אני אוספת רגעים.

החיים זימנו לי הרבה הזדמנויות לאסוף רגעים ולטייל בחדרי הלב. גם אצלי וגם אצל מי שמזמין אותי לחדרי הלב שלו, כבת זוג, כאמא, כסבתא, כבת, כאחות, כחברה וכמטפלת שמקשיבה שנים לאנשים בקליניקה שלי.

אני אישה של אנשים ושל מילים. אני אשה של אנשים, נטורופתית שפוגשת אנשים בצמתים בהם הגוף מאותת להם שלא טוב לו. מגיל 27 אני מטפלת באנשים.

משחר נעורי כתבתי. מאז ומתמיד הבעתי את עצמי בכתב. שנים שאני מאפשרת למי שיושבת מולי להביע את עצמה. הדרך הטיפולית ארוכת השנים שלי, כקלינאית תקשורת וכנטורופתית, השביחה את מד ההקשבה שלי והוא רגיש מאד מאד.

אני אוהבת אנשים ושיחות. יש לי הרבה הזדמנויות לפגש אנשים, להתקרב, להרגיש, להרגיע, לענות, ללוות, להקשיב, לדבר, לפצח את שורש חוסר האיזון הבריאותי, לראות את התמונה המלאה מעבר לסימפטום הגופני, להוביל שינוי. בעדינות. ברגישות.

מסרים שנולדו בהזדמנויות הללו וגם חוויות ממסע החיים שלי בקשו להיכתב. כשירים. וגם כתובנות.

כשהתפרצה הקורונה לחיינו, גיליתי שהיא העניקה לי הרבה מקום וזמן לכתוב. הכתיבה קיבלה אותי במלואי כדי להתגלות ולהבשיל ותפסה תאוצה.

במרץ 2020 התחלתי לפרסם את השירים שלי בפייסבוק מידי שישי. פוסט שישי.שיר עם תובנה. השירים החלו להדהד, ייצרו דיאלוג, נגעו, חיברו.
גיליתי שהשירה שלי חיברה אליי עוד ועוד אנשים שהמילים שלי נגעו בהם.

יצאתי ללקט את עצמי וגיליתי כמה נעים לי לחלוק את סלסלת פירות הליקוט שלי וכמה נעים ללקט יחד רגעים, רגשות, חוויות. השתניתי לנגד עיני ולנגד עיניהם של הקוראים והקוראות שלי. והיום כששואלים אותי – מה את עושה?
אני עונה – אני נטורופתית, מנחת סדנאות וכותבת.

כמי שמאמינה גדולה בהתפתחות, בתנועה ובהשתנות אני מרגישה לעיתים שבזה אני עובדת במשרה מלאה – בלנוע, להתקדם, להתחדש. אני ממש אוהבת להפתיע את עצמי ולהתרגש.

אני מקווה שהתחושות הללו והמסרים הללו ילוו אותך כשתקראי את שירי ותדפדפי בדפי הספר.

הי. נעים להכיר, שמי אורלי, ו"מטיילת בחדרי הלב" הוא ספר הביכורים שלי – ספר שירים, שירים ותובנות שנולדו ממפגשים עם החיים.
יש אנשים שאוספים נכסים, אני אוספת רגעים.

החיים זימנו לי הרבה הזדמנויות לאסוף רגעים ולטייל בחדרי הלב. גם אצלי וגם אצל מי שמזמין אותי לחדרי הלב שלו, כבת זוג, כאמא, כסבתא, כבת, כאחות, כחברה וכמטפלת שמקשיבה שנים לאנשים בקליניקה שלי.

אני אישה של אנשים ושל מילים. אני אשה של אנשים, נטורופתית שפוגשת אנשים בצמתים בהם הגוף מאותת להם שלא טוב לו. מגיל 27 אני מטפלת באנשים.

משחר נעורי כתבתי. מאז ומתמיד הבעתי את עצמי בכתב. שנים שאני מאפשרת למי שיושבת מולי להביע את עצמה. הדרך הטיפולית ארוכת השנים שלי, כקלינאית תקשורת וכנטורופתית, השביחה את מד ההקשבה שלי והוא רגיש מאד מאד.

אני אוהבת אנשים ושיחות. יש לי הרבה הזדמנויות לפגש אנשים, להתקרב, להרגיש, להרגיע, לענות, ללוות, להקשיב, לדבר, לפצח את שורש חוסר האיזון הבריאותי, לראות את התמונה המלאה מעבר לסימפטום הגופני, להוביל שינוי. בעדינות. ברגישות.

מסרים שנולדו בהזדמנויות הללו וגם חוויות ממסע החיים שלי בקשו להיכתב. כשירים. וגם כתובנות.

כשהתפרצה הקורונה לחיינו, גיליתי שהיא העניקה לי הרבה מקום וזמן לכתוב. הכתיבה קיבלה אותי במלואי כדי להתגלות ולהבשיל ותפסה תאוצה.

במרץ 2020 התחלתי לפרסם את השירים שלי בפייסבוק מידי שישי. פוסט שישי.שיר עם תובנה. השירים החלו להדהד, ייצרו דיאלוג, נגעו, חיברו.
גיליתי שהשירה שלי חיברה אליי עוד ועוד אנשים שהמילים שלי נגעו בהם.

יצאתי ללקט את עצמי וגיליתי כמה נעים לי לחלוק את סלסלת פירות הליקוט שלי וכמה נעים ללקט יחד רגעים, רגשות, חוויות. השתניתי לנגד עיני ולנגד עיניהם של הקוראים והקוראות שלי. והיום כששואלים אותי – מה את עושה?
אני עונה – אני נטורופתית, מנחת סדנאות וכותבת.

כמי שמאמינה גדולה בהתפתחות, בתנועה ובהשתנות אני מרגישה לעיתים שבזה אני עובדת במשרה מלאה – בלנוע, להתקדם, להתחדש. אני ממש אוהבת להפתיע את עצמי ולהתרגש.

אני מקווה שהתחושות הללו והמסרים הללו ילוו אותך כשתקראי את שירי ותדפדפי בדפי הספר.